חברות הנסחרות בבורסות של ניו יורק. עשרות הגיעו למכירות של מעל 100 מיליון דולר
מהשקעות ההון בשנת 2021
האם ניתן לפתח בישראל סקטורים חדשניים בתחומים שאינם ICT?
פיתוחם של סקטורים שאינם ICT, כולל תחומים כמו מדעי החיים, חקלאות, מזון ואקלים, יספק גיוון לסוגי החברות באקוסיסטם הישראלי, יצור הזדמנויות להכניס הון אנושי מוכשר שאינו עובד כיום בחברות הייטק וכך יאפשר ליותר אנשים לעבוד בפריון ושכר גבוהים. כפי שנציג בהמשך הדו”ח, בסקטורים אלה ישנו גיוון תעסוקתי גבוה יותר, מבחינת תחומי הכשרה, מגדר ומיקום גיאוגרפי.
לאור הפוטנציאל הרב הטמון בפיתוחם של סקטורים שאינם ICT, הן מבחינת התרומה למשק והן מבחינת ניצול ההון האנושי הישראלי, בחרנו לחקור מה מאפיין אותם וכיצד ניתן לפתח אותם בעזרת התמקדות במקרה בוחן. הסקטור הנבחר, נושא מחקר זה, הוא סקטור החלבונים התחליפיים, שהחל להתפתח בארץ בשנים האחרונות, והצליח להגיע להישגים מרשימים בקנה מידה עולמי.
במספר הסטארט-אפים בתחומי בשר מתורבת והתססה
מסך ההשקעות בבשר מתורבת בעולם
בעולם בסך ההשקעות בחברות תחליפים חלבוניים (אחרי ארה"ב) – 623 מיליון דולר
במרכז המודל מופיע מושא הניתוח – בין אם תעשיית ההייטק כולה ובין אם סקטור מסוים, כבמחקר זה. במעגל השני יש ארבעה סוגי הון הדרושים להתפתחות סקטור:
הון אינטלקטואלי – מאין באים רעיונות חדשניים, טכנולוגיות וקניין רוחני
הון אנושי – מי העובדים בסקטור ומה ההכשרה שלהם
הון יזמי – מאין מגיעים היזמים ומהם מניעיהם
הון פיננסי - מי המשקיעים, מה מקורות המימון לאורך השנים
נכון לינואר 2023, פועלות בישראל כ-70 חברות חלבונים תחליפיים, בשלושה תתי-תחומים מרכזיים: בשר מתורבת, חלבונים מהצומח והתססה (פרמנטציה). חברות אלה מפתחות מוצרי בשר, דגים, פירות ים וחלב, וכן חומרי גלם ותהליכים עבור מוצרים אלה.
בעוד שהחברה הישראלית הראשונה הוקמה ב-2007, רוב החברות הוקמו בשנים האחרונות.
את פוטנציאל השפעת פיתוח הסקטור על החברה והכלכלה הישראלית ניתן לראות כבר היום דרך הפריסה הגיאוגרפית של החברות – הנוטות להקים את פעילותן מחוץ תל אביב, כולל בפריפריה.
אחת מכל ארבע חברות פועלת ברחובות וסביבתה. מבין יישובי הצפון, בולטת במיוחד קריית שמונה, שבה פועלות שבע חברות חלבונים תחליפיים.
עבור סקטורים שעיקר פעילותם אינה מבוססת תוכנה ישנה תלות גדולה יותר בתשתית "פיזית" לפיתוח המוצר כמו הקמת מעבדה, שטחי ניסויים וכדומה. עלויות תפעול נמוכות יותר, כגון על נדל"ן, יכולות לספק תמריץ להקמת פעילותם בפריפריה ובכך להרחיב את השפעת ההייטק על הכלכלה והחברה הישראלית.
לצד היתרונות, חברות שהקימו את פעילותן בצפון מעידות על אתגרים ביכולת למשוך הון אנושי, לרבות שותפים, משקיעים פוטנציאליים ועובדים בעלי מיומנויות רלוונטיות.
מקור הרעיונות החדשניים להקמת החברות היא אחת השאלות הבסיסיות בניתוח סקטור בתעשיית ההייטק
תעשייה, כולל חברות רב-לאומיות
חלק נכבד מהידע הטכנולוגי החדש בתחום ה-ICT מפותח בתוך התעשייה המשגשגת. עובדים בתעשייה נתקלים לעתים קרובות תוך כדי עבודתם באתגרים מעניינים או כיווני התפתחות מבטיחים, ומקבלים מהם רעיונות להקמת חברות חדשות.
יחידות טכנולוגיות של צה"ל
צורכי ואתגרי הביטחון של ישראל הצורך מחייבים את הצבא לפתח מומחיות בתחומי ICT שונים, כמו תקשורת וסייבר. ידע וטכנולוגיות בתחומים אלה זולגים גם לתעשייה האזרחית.
האקדמיה
דוגמה אחת של מצוינות – ישראל מדורגת במקום השלישי בעולם במספר פרסי טיורינג.
אנשי אקדמיה שמצטרפים לחברות ותורמים מהידע המקצועי שלהם
ניתוח שביצענו מגלה כי ביותר ממחצית מהחברות יש לפחות יזם מייסד אחד בעל דוקטורט.
הקמת חברות שמתבססות על טכנולוגיות שפותחו באקדמיה, ושמועברות לחברות ע"י רישוי
בעוד שחוקרים מהאקדמיה מצטרפים לחברות ותורמים מהידע שלהם, מספר החברות שקמו על בסיס טכנולוגיות שפותחו באקדמיה יחסית קטן. מתוך כ-70 חברות, רק 12 קמו על בסיס טכנולוגיה שעברה מהאקדמיה, כאשר שמונה מתוכן יצאו מהאוניברסיטה העברית וארבע בלבד משאר האוניברסיטאות יחדיו (שתיים מהטכניון, והיתר ממכון ויצמן ואוניברסיטת תל אביב).
מובן שאין מספר "נכון" של טכנולוגיות שעוברות מהאקדמיה לתעשייה. עם זאת, חשוב לציין שמהראיונות הרבים שערכנו כחלק ממחקר זה, מספר יזמים ומשקיעים ציינו קושי בהגעה להסכם מול חברות המסחור של חלק מהאוניברסיטאות כגורם שמגביל את מספר החברות שמתבססות על טכנולוגיות מהאקדמיה.
שת"פים אחרים בין האקדמיה והתעשייה
דוגמא לשת"פ מסוג זה הינו מאגד הבשר המתורבת שהקימה רשות החדשנות ב-2022. במאגד יושקעו כ-66 מיליון ש"ח, מחציתם ע"י הממשלה. בראש המאגד עומדת חברת תנובה, וחברות בו 14 חברות ו-10 מעבדות מאוניברסיטת תל אביב, מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטת רייכמן ומהמכון הוולקני.
בסקטורים בהם אין לצבא טכנולוגיות רלוונטיות שיכולות לזלוג והתעשייה צעירה מדי מכדי להזין עצמה ברעיונות חדשניים האקדמיה מהווה לרוב את המקור המרכזי להון אינטלקטואלי
התלות באקדמיה מספקת הזדמנות לשיתופי פעולה – ביניהם שילוב אנשי אקדמיה כמייסדים בתעשייה.
קיימים אתגרים בהעברת ידע טכנולוגי שפותח באקדמיה לתעשייה בצורת הסכמי רישוי.
שיתופי פעולה בין אקדמיה, תעשייה וממשלה, תורמים לסיכויי הצלחת צמיחת הסקטור.
אחת המוטיבציות המרכזיות לעידוד צמיחת סקטורים כדוגמת חלבונים תחליפיים טמונה בעובדה שסקטורים כאלה מספקים לרוב גיוון תעסוקתי רב יותר מתעשיית ההייטק באופן כללי.
יותר תפקידים "מדעיים" והזדמנויות לבעלי הכשרות STEM שאינן הייטק
ביטוי לגיוון התעסוקתי של סקטור החלבוניים התחליפיים בהשוואה לכלל ההייטק המתבסס על ICT, ניתן בשונות בין נתחי תפקידי "תוכנה" אל מול תפקידים "מדעיים" כגון ביולוגים, כימאים, מהנדסי מזון וכד'. בעוד שבכלל ההייטק, כ-30% מהעובדים הטכנולוגיים הם בתפקידי תוכנה, בחברות חלבונים תחליפיים הם מהווים 3% מהעובדים הטכנולוגיים. תמונה הפוכה מתקיימת עבור התפקידים המדעיים, המהווים כשליש מהעובדים הטכנולוגיים בחברות חלבונים תחליפיים לעומת 2% מהעובדים הטכנולוגיים בכלל ההייטק
ההכשרות הנדרשות נגזרות ישירות מתפקידי העובדים וניתן לראות כי סקטור החלבונים התחליפיים אכן מגוון יותר ומסתמך על תחומים שאינם חווים מחסור בהון אנושי מיומן. ישנה אף תמונת ראי הפוכה: בעוד ובכלל ההייטק, כמחצית מהעובדים מגיעים ממקצועות "הייטק" כגון מדעי המחשב והנדסת חשמל, בסקטור תחליפים חלבוניים הם מהווים 14%, ומעל ל-40% מגיעים מהכשרות STEM שאינן הייטק – כגון ביולוגיה, ביוטכנולוגיה, כימיה וכד'.
הנתונים מראים באופן גורף שהשכלה אקדמית מהווה כרטיס כניסה הכרחי לתעסוקה בחברות בסקטור (קרוב ל-100% מהעובדים). הסקטור מתאפיין בשיעור גבוה של בעלי השכלה אקדמית מתקדמת בהשוואה לכלל תעשיית ההייטק: מעל ל-60% מבעלי ההכשרה אקדמית בעלי תואר שני ומעלה לעומת פחות מ-30% בכלל ההייטק. אחד מכל ארבעה עובדים בסקטור חלבונים תחליפיים בעל דוקטורט.
הסקטור מתאפיין בייצוג נשים גבוה יותר, פער ניכר בתפקידי ניהול בהשוואה לכלל תעשיית ההייטק
שיעור העובדות מכלל העובדים בסקטור החלבונים התחליפיים עומד על 44%, לעומת 34% בתעשיית ההייטק בכללותה. יתרה מכך שיעור החברות עם נשים בתפקידי ניהול ומנכ"ל גבוה יותר בסקטור. אחת הסיבות האפשריות לכך הוא הצורך בהשכלה אקדמית STEM שאינה הייטק עבור תפקידי מפתח טכנולוגיים, ערוצי הכשרה בהם ישנו ייצוג גבוה יותר לנשים מלכתחילה. כך לדוגמא, נשים היוו 70% מהסטודנטים לתואר ראשון במדעים הביולוגיים ב-2021, לעומת שליש מהסטודנטים במקצועות מדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה ולימודי הנדסה
הניתוחים מאוששים כי סקטורים כמו סקטור חלבונים תחליפיים, שאינם מבוססי תוכנה, מספקים גיוון תעסוקתי רחב יותר, המתבטא בייצוג גבוה יותר של מקצועות שאינם הייטק, בעלי תארים מתקדמים ואף גיוון מגדרי.
בניגוד לעולם ה-ICT, שסובל ממחסור מתמשך בכוח אדם המאיים לפגוע בצמיחת חברות מתחומים אלה, נראה מהראיונות שערכנו כי סקטור החלבונים התחליפיים, למעט תפקידים ייחודיים בודדים, אינו סובל מבעיה של גיוס כ"א איכותי. עובדה זאת עשויה להעיד שפיתוח של סקטורים דומים יכול להגדיל את מספר העובדים בפריון ובשכר גבוהים במשק.
אחד האתגרים המרכזיים עם זאת, בסקטור המתבסס ברובו על הון אנושי אקדמי, הינו הפער בין ההכשרות האקדמיות עמן מגיעים העובדים לבין ההכשרות מקצועיות הנדרשות . לכן יש לבחון התאמות בתוכנית הלימודים של מסלולים אקדמיים רלוונטיים.
גישה להון פיננסי היא מרכיב קריטי בקיומו של סקטור טכנולוגי, החל משלביה המוקדמים של הקמת החברה ועד צמיחתה וגיוסי הון מאוחרים יותר. בישראל יש מספר רב של משקיעים מסוגים שונים, אך בשל האופי והמבנה של תעשיית ההייטק בישראל, רובם הגדול של המשקיעים מנוסים ופעילים יותר בחברות ICT. עם זאת, ע"פי דו״ח של Good Food Institute לשנת 2021, בלטה ישראל ביחס לשאר העולם בדירוג העולמי בסך ההשקעות בחברות חלבונים תחליפיים, והגיעה למקום השני אחרי ארה״ב.
בתרשים שלהלן ניתן לראות את סכומי השקעות ההון הכוללים בסקטור לפי שנים, מאז שנת 2014. בשנת 2022 אמנם חלה ירידה של 35% בסכומי ההשקעות, אך ירידה כזו קרתה בכל הסקטורים. למעשה, היא קטנה יותר מהירידה ב-2022 בכלל ההייטק הישראלי, אשר עומדת על כ40%. גם בהסתכלות על כלל סבבי ההשקעה ניתן לראות את מגמת העלייה לאורך השנים, ובמיוחד חשוב לשים לב כי מספר הסבבים בשנת 2022 ירד רק בארבעה, נתון שעשוי עוד להשתנות עקב סבבי גיוס שטרם התגלו.
סה״כ השקעות בחברות חלבונים תחליפיים לאורך השנים
מעניין לבחון גם איך החלו ההשקעות בתחום הייחודי של חלבונים תחליפיים, וכיצד התפתחה התנהגות המשקיעים לאורך זמן. ששת ההשקעות המוקדמות הראשונות שבוצעו בחברות העוסקות בחלבונים תחליפיים, נעשו ע״י משקיעים ישראלים, ללא השתתפות של משקיעים זרים כלל. השקעות אלה פרושות על חמש חברות שונות. גיוס ההון הראשון בתחום התבצע בשנת 2014 בחברת Equinom, כשבישראל לא היו שום משקיעים פעילים או מנוסים בתחום. בסבב זה השתתפו שלושה משקיעים ישראלים. ההשתתפות הראשונה של קרן הון סיכון זרה היתה בשנת 2016, Sirius Global VC הברזילאית שלקחה חלק בהשקעת Pre-Seed בHargol FoodTech.
בין השנים 2014 ו-2022, היו 52 סבבי השקעה מוקדמים (Pre-Seed ו Seed) ב-39 חברות שונות, בסקטור החלבונים התחליפיים. כמות המשקיעים בסבבים אלה עומדת על 159 (משקיע שהשקיע פעמיים ייספר כשתי השקעות). עד זמן כתיבת מסמך זה היו 87 משקיעים שונים שהשקיעו 154 פעמים ב-52 סבבי גיוס הון מוקדמים (pre-seed ו-seed) ב-39 חברות ישראליות בתחום. מתוך 154 השקעות אלה 94 היו ע״ חברות הון סיכון, 23 ע״י חממות טכנולוגיות, 18 ע״י חברות או קרנות השקעה של חברות (CVC), 10 ע״י אנג'לים (או קבוצות אנג׳לים), ו-9 ע״י אחרים.
בתרשים שלהלן ניתן לראות את החלוקה בין המשקיעים הזרים לבין המשקיעים הישראלים:
כאשר לוקחים בחשבון את כלל סבבי הגיוס, בולט כי מעל למחצית מהמשקיעים הם ישראלים. בנוסף, שיעור המשקיעים ממדינות כמו בריטניה, גרמניה וסינגפור, גבוה משיעורם בכלל ההייטק. כמו סקטורים אחרים הנוגעים לקידום נושאים בעלי חשיבות חברתית וערכית (איכות הסביבה, התמודדות עם משבר אקלים, וכד'), כך גם סקטור החלבונים התחליפיים נהנה מקיומם של גופים, קרנות, ומשקיעים בודדים ברחבי העולם, ששמו להם מטרה לקדמו. דוגמא מעניינת היא CPT Capital שמרכזה בבריטניה. קרן זו החלה להשקיע בחברות ישראליות של חלבונים תחליפיים בשנת 2017, ומאז השתתפה ב-12 סיבובי השקעה בתשע חברות ישראליות שונות, החל בשלב pre-seed ועד שלב B.
בתחום חדש, שבו לא קיים אקוסיסטם מקומי, יש חשיבות רבה לקיום חממה או חממות טכנולוגיות שמתמחות בתחום וביכולתן לספק את המימון הראשוני.
בתחומים בעלי השפעה על נושאים חברתיים וסביבתיים, יש שחקנים, בעיקר בינלאומיים, אשר מסייעים רבות לגיוסי הון בתחום. הם עושים זאת בין היתר מתוך רצון לקדם טכנולוגיות בעלות השפעה על נושאים כאלה ברחבי העולם. חיבור משקיעים אלה ליזמים או מדענים ישראלים מספק דחיפה חשובה לתחום.
לחברות גדולות, ישראליות ובינלאומיות, קיים תפקיד במימון סקטור כזה, בין אם בהשקעות ישירות ובין אם דרך קרנות השקעה שלהן (CVC). חברות אלה משקיעות מתוך הבנה של צרכי השוק העתידיים, ויש להן תפקיד כפול – גם במימון וגם במתן "חותמת כשרות" לפוטנציאל של הסקטור באופן כללי ושל חברות ספציפיות, עובדה שמעודדת משקיעים אחרים, בעלי ידע מוגבל בתחום, להצטרף להשקעות.
כשתחום חדש מתחיל להתפתח בארץ, קרנות הון סיכון מקומיות מבקשות ללמוד אותו. הן נעזרות לשם כך בעובדה שלחלק גדול מהן יש קשרים עם משקיעים ועם חברות ברחבי העולם. קרנות אלה גם יוצרות קשרים עם מומחים מקומיים, למשל מהאקדמיה, ואלה מסייעים להן בבדיקת נאותות של טכנולוגיות ושל חברות. ככל שחולף זמן והפעילות והידע בארץ מתקדמים, כך יותר משקיעים ישראליים מוכנים לממן חברות גם בשלבים מוקדמים.
חממות טכנולוגיות
בעוד שבתעשיית ההייטק חלוקות הדעות לגבי תכנית החממות הטכנולוגיות במתכונתה הנוכחית, בסקטור החלבונים התחליפיים יש קונצנזוס לגבי התפקיד החשוב שהחממות מילאו וממשיכות למלא, ובמיוחד The Kitchen שהוקמה ב-2016. בין השפעותיה החיוביות:
מימון ראשוני לסטארט-אפים בתקופה שבה רוב המשקיעים לא הכירו את התחום ונמנעו מהשקעות בו.
חיבור בין יזמים עם אוריינטציה והכשרה עסקית למדענים כדי ליצור צוותי הקמה של חברות.
יצירת קשרים עם חברות בינ"ל ומשקיעים ברחבי העולם, שסייעו להבאת ידע, הבנת השוק ומימון לישראל.
ניתן ללמוד ממקרה זה על מה מתבסס המודל ה"אידיאלי" להקמת חממה – תחום מבטיח אבל חדש בישראל, היעדר משקיעים ישראליים שמתמחים בתחום, והובלה של חברה גדולה ששואפת לקדם חדשנות ולסייע לפיתוח אקוסיסטם (במקרה של The Kitchen – קבוצת שטראוס).
אף שחממת Fresh Start היא חדשה יחסית (הוקמה ב-2020), גם היא כבר מסייעת לקידום הסקטור, ועושה זאת בצפון הארץ (אזור קריית שמונה) תוך שהיא מוכיחה כי למיקומה של חממה יש השפעה על מקום התפתחות אקוסיסטם. גם מאחורי חממה זו עומדות שתי חברות גדולות – תנובה וטמפו.
Good Food Institute (GFI)
GFI הוא גוף בינ"ל ללא כוונת רווח שמקדם חלבונים תחליפיים. הוא הוקם ב-2016, פועל במקומות שונים בעולם - ארה"ב, הודו, ברזיל, אסיה-פסיפיק, אירופה, ומ-2019 גם בישראל. המטרה העיקרית שלשמה הוקם GFI היא להתמודד עם ההשלכות השליליות של חקלאות מן החי על שינויי האקלים ועל איכות הסביבה. GFI ישראל מסייע בהבאת ידע מרחבי העולם, בחיבור בין יזמים לחוקרים, במתן מענקים לחוקרים בתחום, בפיתוח קורסים אקדמיים ובהצגת תכניות לקידום הסקטור לממשלה.
חברות מזון גדולות
לחברות המזון הגדולות הישראליות יש חלק חשוב בהתפתחות הסקטור בארץ. קבוצת שטראוס הקימה ב-2015 את חממת The Kitchen ובנוסף השתתפה ישירות בשבעה סבבי גיוס הון של חמש חברות בתחום. תנובה הקימה ב-2020 את חממת Fresh Start בקריית שמונה בשיתוף חברת טמפו ושני גופי השקעה. תנובה גם מובילה את מאגד הבשר המתורבת, והשתתפה ישירות בארבעה סבבי גיוס הון של שלוש חברות. טמפו שותפה בחממת Fresh Start והשתתפה ישירות בשלושה סבבי גיוס הון של שלוש חברות. חברות אלה גם מסייעות רבות לאקוסיסטם בידע, הבנת צרכי השוק וקשרים בינ"ל.
מעבדות דארן (Daren Labs)
מספר מנכ"לים ציינו את מעבדות דארן הממוקמות בנס ציונה כאחת הסיבות להתפתחות הסקטור באזור רחובות – נס ציונה. מעבדות דארן מספקות לחברות משרדים, מעבדות וייעוץ מדעי תמורת תשלום אך לא תמורת אחוזים מהחברה. הצרכים הייחודיים של חברות שונות, ולצדן היכולת של מעבדות דארן לספק צרכים אלה, יוצרים מערכת של תועלת הדדית. בחלק מהראיונות שערכנו עם מנכ"לים מאזור הצפון הם הביעו רצונם שגם באזור זה תהיה תשתית דומה לזו שמעבדות דארן מספקות.
חממות טכנולוגיות
בעוד שבתעשיית ההייטק חלוקות הדעות לגבי תכנית החממות הטכנולוגיות במתכונתה הנוכחית, בסקטור החלבונים התחליפיים יש קונצנזוס לגבי התפקיד החשוב שהחממות מילאו וממשיכות למלא, ובמיוחד The Kitchen שהוקמה ב-2016. בין השפעותיה החיוביות:
מימון ראשוני לסטארט-אפים בתקופה שבה רוב המשקיעים לא הכירו את התחום ונמנעו מהשקעות בו.
חיבור בין יזמים עם אוריינטציה והכשרה עסקית למדענים כדי ליצור צוותי הקמה של חברות.
יצירת קשרים עם חברות בינ"ל ומשקיעים ברחבי העולם, שסייעו להבאת ידע, הבנת השוק ומימון לישראל.
ניתן ללמוד ממקרה זה על מה מתבסס המודל ה"אידיאלי" להקמת חממה – תחום מבטיח אבל חדש בישראל, היעדר משקיעים ישראליים שמתמחים בתחום, והובלה של חברה גדולה ששואפת לקדם חדשנות ולסייע לפיתוח אקוסיסטם (במקרה של The Kitchen – קבוצת שטראוס).
אף שחממת Fresh Start היא חדשה יחסית (הוקמה ב-2020), גם היא כבר מסייעת לקידום הסקטור, ועושה זאת בצפון הארץ (אזור קריית שמונה) תוך שהיא מוכיחה כי למיקומה של חממה יש השפעה על מקום התפתחות אקוסיסטם. גם מאחורי חממה זו עומדות שתי חברות גדולות – תנובה וטמפו.
Good Food Institute (GFI)
GFI הוא גוף בינ"ל ללא כוונת רווח שמקדם חלבונים תחליפיים. הוא הוקם ב-2016, פועל במקומות שונים בעולם - ארה"ב, הודו, ברזיל, אסיה-פסיפיק, אירופה, ומ-2019 גם בישראל. המטרה העיקרית שלשמה הוקם GFI היא להתמודד עם ההשלכות השליליות של חקלאות מן החי על שינויי האקלים ועל איכות הסביבה. GFI ישראל מסייע בהבאת ידע מרחבי העולם, בחיבור בין יזמים לחוקרים, במתן מענקים לחוקרים בתחום, בפיתוח קורסים אקדמיים ובהצגת תכניות לקידום הסקטור לממשלה.
חברות מזון גדולות
לחברות המזון הגדולות הישראליות יש חלק חשוב בהתפתחות הסקטור בארץ. קבוצת שטראוס הקימה ב-2015 את חממת The Kitchen ובנוסף השתתפה ישירות בשבעה סבבי גיוס הון של חמש חברות בתחום. תנובה הקימה ב-2020 את חממת Fresh Start בקריית שמונה בשיתוף חברת טמפו ושני גופי השקעה. תנובה גם מובילה את מאגד הבשר המתורבת, והשתתפה ישירות בארבעה סבבי גיוס הון של שלוש חברות. טמפו שותפה בחממת Fresh Start והשתתפה ישירות בשלושה סבבי גיוס הון של שלוש חברות. חברות אלה גם מסייעות רבות לאקוסיסטם בידע, הבנת צרכי השוק וקשרים בינ"ל.
מעבדות דארן (Daren Labs)
מספר מנכ"לים ציינו את מעבדות דארן הממוקמות בנס ציונה כאחת הסיבות להתפתחות הסקטור באזור רחובות – נס ציונה. מעבדות דארן מספקות לחברות משרדים, מעבדות וייעוץ מדעי תמורת תשלום אך לא תמורת אחוזים מהחברה. הצרכים הייחודיים של חברות שונות, ולצדן היכולת של מעבדות דארן לספק צרכים אלה, יוצרים מערכת של תועלת הדדית. בחלק מהראיונות שערכנו עם מנכ"לים מאזור הצפון הם הביעו רצונם שגם באזור זה תהיה תשתית דומה לזו שמעבדות דארן מספקות.
כיצד התפתח בארץ תחום החלבונים התחליפיים (כדוגמה לסקטור שאינו ICT)?
האם ניתן להשליך ממנו על פיתוח תחומי הייטק אחרים שאינם ICT, וספציפית - האם הממשלה צריכה ויכולה לתמוך בפיתוח סקטורים אחרים כאלה?
בין אם בהתבסס על ידע בקרב מדענים ישראלים (יותר), ובין אם בהתבסס על טכנולוגיות שפותחו באקדמיה או במוסדות מחקר (פחות), יש בישראל זרם קבוע של רעיונות חדשניים שמסייעים להקמת סטארט-אפים. בנוסף, קיומן של חברות גדולות שפעילות בתחום והשתתפות של ישראלים בכנסים מדעיים ואחרים ברחבי העולם, מסייעים אף הם לצמיחתם של רעיונות חדשים.
כמצופה, התפתחות סקטורים חדשים של הייטק בתחומים כמו פודטק או אגריטק, מספקת תעסוקה מגוונת יותר מאשר ב-ICT, הן מבחינת תעסוקת נשים והן מבחינת מקצועות לימוד. יתרה מכך, מכיוון ששיעור גדול יחסית של חברות קמו מחוץ לאזור תל אביב, לרבות בפריפריה, ניכר גם גיוון תעסוקתי גיאוגרפי. בעוד שב-ICT יש מחסור גדול ומתמשך באנשים טכניים, ובעיקר במהנדסי תוכנה, הרי שבתחומים כמו חלבונים אלטרנטיביים יש מחסור ביכולות ספציפיות שטרם התפתחו בארץ, כמו למשל מעבר ממו"פ לייצור, וכן ניכר כי בוגרי האקדמיה לא תמיד מצוידים בידע הספציפי שהתעשייה זקוקה לו. למרות זאת, נכון להיום התעשייה מצליחה לגייס ולהכשיר את ההון האנושי הדרוש לה. לא ברור אם שיעור הנשים בתחום גבוה יחסית בשל הרקע האקדמי הדרוש או כיוון שנשים נוטות יותר לעבוד בחברות שתורמות לעולם טוב יותר, אבל ככל שנוצרות הזדמנויות מצליחות החברות לגייס כוח אדם איכותי.
כאמור לעיל, מספר גדול יחסית של יזמים אינם בעלי ידע מדעי רלוונטי. הם החליטו להקים מיזם בתחום החלבונים התחליפיים מסיבות אידיאולוגיות, ולצורך כך חברו למדענים שהביאו את הידע והטכנולוגיה הדרושים.
עד להתפתחותה של תעשיית הון-סיכון שמבינה בתחום החדש ומרגישה נוח להשקיע בו, יש בסקטורים ש"מביאים תועלת לעולם" מקורות הון אחרים כדוגמת:
אנג'לים וקרנות, לעיתים ישראלים ולעתים זרים, שמתמחים בהשקעות דווקא בסקטורים כאלה.
מענקים של גופים שונים שמטרתם לקדם סקטורים כאלה.
באופן כללי, קיימת אפשרות לגייס הון מהגורמים הבאים:
חממות טכנולוגיות שמתמחות בתחום (אם קיימות).
חברות מסחריות בתחום (במקרה של חלבונים תחליפיים – בתחום המזון) שמשקיעות בסטארט-אפים כדי לקדם חדשנות בעלת סיכון גבוה, תוך שהן מעדיפות לא להשקיע בה משאבים פנימיים.
1.מהות התחום
כפי שהודגש במספר מקומות במסמך זה, חלק מהגורמים שסייעו להתפתחות הסקטור נובעים מכך שהוא שייך לקטגוריה של סקטורים מתחום ה-impact "שמביאים תועלת לעולם". בין גורמים אלה – הון יזמי (יזמים שמונעים ממניעים אידיאליסטיים) והון פיננסי (קרנות, מוסדות ואנשים פרטיים שמשקיעים, לרבות בסבבי השקעה מוקדמים, דווקא בסקטורים כאלה).
בהקשר זה כדאי להזכיר כי יש המוצאים מספר קווי דמיון בין סקטור החלבונים התחליפיים לסקטור הקנביס– שניהם החלו להתפתח בשנים האחרונות, שניהם משלבים טכנולוגיה עם תחומים "מסורתיים" יותר – מזון וחקלאות, ושניהם פועלים בסביבה רגולטורית. ישנם משקיעים וגופים אחרים שאוחזים בגישה סקפטית לחלבונים תחליפיים כיוון שסקטור הקנביס אינו מהווה סיפור הצלחה כלכלי. אבל הדינמיקה בסקטורים אלה שונה מאד בעיקר בשל הנקודה של impact. האידיאליזם שמאחורי יזמים, משקיעים וגורמים אחרים בסקטור החלבונים התחליפיים הינו ייחודי לתחומים שמביאים תועלת כזו, וסקטור הקנביס, בצדק או שלא בצדק, אינו נתפס ככזה.
2.תחום ממוקד
סקטור החלבונים התחליפיים הוא חלק מתעשיית המזון, ויש כאלה שאף מחשיבים אותו כחלק מ"תעשיית האקלים" (Climate Tech) בזכות השפעתו על איכות הסביבה. עם זאת, חלק מהגורמים שסייעו להתפתחותו ייחודיים אליו כסקטור ממוקד. כמה דוגמאות המוזכרות לעיל במסמך זה – קרן ההשקעות CPT Capital שמשקיעה רק בחברות של חלבונים תחליפיים, וארגון GFI שעוסק ומסייע בתחומים רבים ייחודיים לסקטור הזה. המיקוד גם מסייע לפיתוח קהילה, הן מקומית והן בינ"ל, שמקדמת מאד שיתופי פעולה ולמידת עמיתים. עובדה זאת נובעת גם מהאינטימיות של קהילה קטנה, וגם כיוון שחלק מאתגרי ההתמודדות של התחום, כמו רגולציה, מודלים עסקיים וכד' ייחודים לו.
3.סקטור בחיתוליו, אך שיש בו פעילות בינ"ל
תנאי הכרחי להתפתחות סקטור טכנולוגי הינה הימצאותן של הזדמנויות רבות לחדשנות, ולכן מובן שצריך להתמקד בסקטורים שטרם הגיעו לבשלות ברחבי העולם. עם זאת, בתחומים רבים, כדוגמת מחקר מדעי, לימוד צרכי שווקים שונים וטיפול ברגולציה, קיימת חשיבות לשת"פ, או לפחות ללימוד של הנעשה במדינות אחרות. פעילות במדינות שונות מובילה גם לקיום כנסים בינ"ל המאפשרים לימוד עמיתים וחיבור בין חוקרים, חברות ויזמים, ומעודדת הקמת גופים בינ"ל לקידום הסקטור, כמו GFI במקרה של חלבונים תחליפיים.
4.חברה (או מספר חברות), רצוי ישראלית, שמובילה בתחום ומוכנה לסייע בפיתוח האקוסיסטם.
המובילות בתחום חיונית כדי שהחברה תוכל לסייע ליזמים ולסטארט-אפים מקומיים בהבנת השוק וצרכיו, בקשרים בינ"ל וכד'. לנכונות לסייע בפיתוח האקוסיסטם יכולים להיות היבטים "רשמיים", כמו הקמת חממה טכנולוגית או מעבדת חדשנות, והיבטים אחרים כדוגמת נכונות להשקעה כספית בסטארט-אפים, הדרכה ליזמים, סיוע בפעילות שיווק, חיבורים עם חברות בינ"ל אחרות וכד'. כמוזכר מספר פעמים במסמך זה, קבוצת שטראוס ותנובה ממלאות תפקיד מרכזי בפיתוח סקטור החלבונים התחליפיים.
5.ידע רלבנטי באקדמיה או מכוני מחקר
התפתחות סקטור נשענת במידה רבה על הון יזמי.כאמור לעיל, יזמים אינם חייבים להיות מומחים בתחום, אך יש לחבר את ההון היזמי עם הון אינטלקטואלי (ידע) שמקורו לרוב בחוקרים ובמדענים באקדמיה. לכן, קריטריון חשוב לבחירה בסקטור מיקוד הוא קיומו של ידע רלוונטי ברמה עולמית באקדמיה או במכוני מחקר בישראל.
זיהוי ומינוי של אדם או גורם באחד מגופי הממשלה הרלוונטים שיהיה ה-champion של הנושא, יקדם שיח בין כל גופי הממשלה האלה, עם התעשייה והאקדמיה להבנת הפוטנציאל של הסקטור אך גם של החסמים להתפתחותו.
חשיבה אסטרטגית על הפוטנציאל המקסימלי של הסקטור בהיבטי השפעה על הכלכלה והתעסוקה (האם מו"פ בלבד? אבטיפוס? גמלון? ייצור המוני? וכד') והגדרת תכנית שתסייע לממש את מלוא הפוטנציאל שלו, תוך התחשבות בשאלות הבאות:
אילו מרכיבים של התכנית מחייבים השקעה ממשלתית (בגלל כשלי שוק), ואילו מרכיבים יכולים להתבצע ע"י השוק הפרטי (גם אם בעידוד של הממשלה)?
אילו מרכיבים של התכנית עשויים לסייע להתפתחותן של מספר חברות גדול בסקטור, ואולי בעקיפין גם לסקטורים אחרים, בניגוד להשקעה בתחום צר בלבד?
האם פעולות הממשלה, הן בהשקעות והן בהסרת חסמים, יהוו תנאים הכרחיים וגם מספיקים? לדוגמה, יתכן שיש חסמים רגולטורים שמפריעים לייצר בישראל, אך גם אם אלו יוסרו, חברות תבחרנה לא לייצר בישראל בגלל יוקר הייצור או ריחוק משוקי היעד של המוצרים שלהן. מובן שיש להימנע מהשקעה בטיפול בתנאים הכרחיים אם לא מטפלים בכל התנאים המספיקים.
האם הסיוע הממשלתי יוביל לצמיחת סקטור שבשלב מסוים יפעל באופן עצמאי, או שייסמך לנצח על סיוע ממשלתי?
בהגדרת תכנית סיוע לסקטורים נבחרים מומלץ לכלול את המרכיבים הבאים:
הקמת חממה טכנולוגית שתתמקד בסקטור ושתעמוד בתנאים שהפכו את The Kitchen למוצלחת, ובעיקר – בעלות וניהול של גוף או גופים שיכולים להביא לארץ את הידע, הבנת השוק והקשרים הבינ"ל הנחוצים לפיתוח הסקטור.
הקמת קהילה של השחקנים הרלוונטיים בסקטור ומינוי גוף או אדם שינהל את הקהילה. חשוב לציין כי לעתים יש נטייה להקים קהילות גדולות המכסות תחומים רחבים, אבל כמודגש לעיל עדיפה דווקא קהילה שמתמקדת בתחום ספציפי, מה שמגביר שת"פ, עזרה הדדית ולמידת עמיתים.
סיוע בהקמת תשתיות הדרושות לחברות חדשות בתחום, כמו למשל גישה לציוד מעבדה. מיקומן של תשתיות כאלה משפיע רבות על מיקום חברות חדשות, והממשלה יכולה להשתמש בהן כדי להשפיע על מיקום התפתחותו של הסקטור.
יצירת סביבה רגולטורית שתתמוך במיצוי מלוא הפוטנציאל הכלכלי והתעסוקתי של הסקטור.
בהגדרת תכנית סיוע לסקטורים נבחרים מומלץ לכלול את המרכיבים הבאים:
הקמת חממה טכנולוגית שתתמקד בסקטור ושתעמוד בתנאים שהפכו את The Kitchen למוצלחת, ובעיקר – בעלות וניהול של גוף או גופים שיכולים להביא לארץ את הידע, הבנת השוק והקשרים הבינ"ל הנחוצים לפיתוח הסקטור.
הקמת קהילה של השחקנים הרלוונטיים בסקטור ומינוי גוף או אדם שינהל את הקהילה. חשוב לציין כי לעתים יש נטייה להקים קהילות גדולות המכסות תחומים רחבים, אבל כמודגש לעיל עדיפה דווקא קהילה שמתמקדת בתחום ספציפי, מה שמגביר שת"פ, עזרה הדדית ולמידת עמיתים.
סיוע בהקמת תשתיות הדרושות לחברות חדשות בתחום, כמו למשל גישה לציוד מעבדה. מיקומן של תשתיות כאלה משפיע רבות על מיקום חברות חדשות, והממשלה יכולה להשתמש בהן כדי להשפיע על מיקום התפתחותו של הסקטור.
יצירת סביבה רגולטורית שתתמוך במיצוי מלוא הפוטנציאל הכלכלי והתעסוקתי של הסקטור.
Start-Up Nation Policy Institute is an independent think-tank that works to strengthen the Israeli innovation ecosystem through research and policy recommendations. The Institute works in partnership with the public sector and the high-tech industry to advance policies that maintain Israel’s technological edge and expand Israeli innovation to all areas of its economy & society. The Institute is part of the Start-Up Nation Central group and is fully funded by philanthropy.
