This is a preview of your story

Powered by

Storydoc
analytics_default
analytics_default




איפה ללמוד את מקצועות המחשב על מנת לעבוד בהייטק?

תובנות מניתוח נתוני ההשכלה והתעסוקה של כלל משתמשי לינקדאין המועסקים בישראל

מרץ 2023


מחקר וכתיבה: אהרון גפן, אסף פתיר, זיו בראל ועידו מייבום

expand_more
analytics_default
75%

מבוגרי ה- Coding Bootcamps בשנת 2019 שהשתלבו בתעשייה, נקלטו בחברה מקומית

analytics_default
9%

מהמועסקים בהייטק הישראלי הוכשרו ב Coding Bootcamps

analytics_default
9%

הפער בין אוניברסיטאות ומכללות בהשתלבות בוגרי השכלה במקצועות המחשב בתעשייה

analytics_default
72%

מבעלי השכלה במקצועות המחשב השתלבו בהייטק

מבוא

המחסור בכוח אדם בהייטק הישראלי הינו האתגר המרכזי של הסקטור בשנים האחרונות. הגידול המהיר של התעשייה בשני העשורים האחרונים הגביר את הביקוש להון אנושי בקצב שההיצע מתקשה להדביק. להמחשה, באפריל 2022 נרשמו כ-33 אלף משרות פתוחות בהייטק הישראלי, שני שליש מהן משרות טכנולוגיות, כאשר מספר הבוגרים בחוגים למדעי המחשב בכל הארץ עומד על כ- 7,500 בלבד בשנה. [1]


אחד האתגרים המרכזיים לצמיחת ההייטק הוא, אם כן, הגדלת היצע העובדים בעלי הכישורים הנדרשים לתפקידים טכנולוגיים. התמודדות מוצלחת עם אתגר זה תלויה במיצוי מיטבי של הפוטנציאל האנושי בישראל על-ידי קיום הכשרות מתאימות לאורך מחזור החיים – החל מבתי הספר, דרך מערכת ההשכלה הגבוהה, וכלה בהכשרות מקצועיות.

קרא עוד

סגור

ממצאים מרכזיים והמלצות מדיניות

הקשר בין סוג ההשכלה להשתלבות בתעשייה

בפרק זה נבחן את הקשר בין רכישת השכלה במקצועות המחשב לבין השתלבות בתעשיית ההייטק.[2] האוכלוסייה העומדת בבסיסו של פרק זה כללה כ-95 אלף ישראלים, שרכשו השכלה במקצועות המחשב במוסד אקדמי מוכר עד תום שנת 2021. על בסיס אוכלוסייה זו נבנה המדגם עליו התבצעה הסקירה בפרק זה, הכולל בוגרי אוניברסיטאות ומכללות ישראליות בלבד (כ-83 אלף פרטים).

חילקנו את מקצועות הלימוד האקדמיים לשלוש קבוצות:

אקדמי אחר

שאר התארים האקדמיים. מטבע הדברים, בקבוצה זו שיעור המשתלבים בהייטק נמוך יחסית ועומד על לא יותר 36%.[3]

מדעים והנדסות שאינם ממקצועות המחשב

מקצועות המדעים וההנדסה להוציא את מקצועות המחשב לעיל. 55% מבוגרי השכלה זו השתלבו בהייטק.

מקצועות המחשב

מדעי המחשב, הנדסת מחשבים, מתמטיקה, בנוסף לתחומי הנדסה נוספים שסווגו כשייכים למקצועות המחשב לפי עיון בסילבוס. 72% מאלו שלמדו מקצועות אלה השתלבו לאחר מכן בהייטק.

התרשים שלהלן מציג את חלוקת העובדים בהייטק בהתאם לסוגי ההכשרה לעיל ומראה כי רוב עובדי ההייטק למדו את מקצועות המחשב. עם זאת, כמעט מחצית למדו מקצועות אחרים.

עובדים נוכחיים בחברות הייטק, כפי שהוגדרו על ידי ה- Startup Nation Finder, חלוקה לפי סוג ההשכלה אחרון שלהם.

עם זאת, כאשר בוחנים את העובדים הטכנולוגיים בהייטק, הרוב הגדול, כצפוי, הינם בעלי השכלה במקצועות המחשב. מגמה זו מתחזקת מעט עם השנים, כפי שניתן לראות בתרשים מטה. ממצאים אלה ממחישים את הדומיננטיות של תחום ה-ICT (תחום התקשורת והנתונים) בהייטק הישראלי ובהתאם את הצורך בסוג הכשרה המתאים לתחום זה ברוב התפקידים הטכנולוגיים.

פילוח עובדים טכנולוגיים לפי השכלה ושנת סיום לימודים: שיעור בוגרי המכללות והאוניברסיטאות אשר השתלבו בתעשיית ההייטק לפי סוג השכלה, מתוך כלל הבוגרים שהשתלבו בהייטק והסיימו לימודיהם בשנה זו. השתלבות בהייטק הוגדרה כמשתנה בינארי: תעסוקה בהייטק באחת מהעבודות לאורך חיי העובד= 1, כלל העובדים הנוכחיים.

הקשר בין סוג המוסד להשתלבות בתפקיד טכנולוגי בהייטק

למרות הצמיחה של Coding Bootcamps בשנים האחרונות (עליה נרחיב בחלק הבא) השכלה אקדמית במקצועות המחשב ממשיכה להיות הדומיננטית ביותר עבור עובדים טכנולוגיים בתעשייה. מכאן עולה השאלה, האם ישנו הבדל בין אוניברסיטאות לבין המכללות בהשתלבות בוגריהן בהייטק.

נתוני הלינקדאין מצביעים כי בוגרי המכללות משתלבים בהייטק באחוזים גבוהים, כאשר הפער לטובת האוניברסיטאות קטן מהצפוי - 78% מבוגרי האוניברסיטאות השתלבו בהייטק לעומת 69% מבוגרי המכללות. אולם, בחינת השונות בין המוסדות האקדמיים השונים מגלה תמונה מורכבת יותר, לפיה ההבדל בין הקבוצות קטן מהשונות בתוך כל קבוצה. כך למשל, המכללה האקדמית תל אביב יפו ממוקמת במקום השני בשיעור ההשתלבות של בוגריה.

כלומר, נראה כי ההבחנה בין מכללות לאוניברסיטאות אינה בהכרח משמעותית כיוון שישנן אוניברסיטאות שבוגריהן משתלבים בהייטק פחות מבוגרי מכללות מסוימות.
כך לדוגמה, שיעור ההשתלבות בהייטק של בוגרי המכללה למנהל אשר רכשו השכלה במקצועות המחשב עומד על כ- 77%, ודומה לשיעור השתלבותם של בוגרי האוניברסיטה העברית.

העמקה בנתונים באמצעות רגרסיה לוגיסטית שבחנה את ההשפעה של המוסד האקדמי בשילוב סוג ההשכלה על סוג התפקיד הטכנולוגי הראתה כי בעוד תחומים מסוימים, כגון אלגוריתמיקה, מאוישים על ידי בוגרי אוניברסיטאות בפער ניכר מבוגרי מכללות, הרי שבסך הכל אין יכולת להסיק על אחד מנתיבי הלימוד כבעלי יתרון עקבי. ממצא זה מחזק את התובנה שהפער בין האוניברסיטאות למכללות אינו משמעותי מבחינת ההשתלבות בעבודה בהייטק.

חשוב להדגיש שאין להתייחס לשיעור הבוגרים המשתלבים בהייטק כמדד לאיכות הלימודים במוסדות האקדמיים. ראשית, אין שום סיבה לחשוב שבוגרים שלא השתלבו בהייטק בהכרח עובדים בעבודות שפריון העבודה בהן נמוך יותר, או שהן פחות איכותיות לפי מדד אחר. ייתכן למשל שיותר בוגרי אוניברסיטאות במקצועות המחשב פנו לקריירה אקדמית, במקום להשתלב בהייטק, ואין בכך אינדיקציה על איכות נמוכה יותר של הכשרה.

שנית, הפער בין המוסדות יכול לנבוע מכך שמועמדים בעלי נטייה לעבוד בהייטק מעדיפים מוסדות מסוימים מכל מיני סיבות. לדוגמא, מועמדים שיודעים מראש שבכוונתם להשתלב בהייטק עשויים להעדיף ללמוד במוסד בו תוכנית הלימודים כוללת יותר התנסות מעשית, או שמאפשרת לשלב לימודים עם עבודה.

הקשר בין סוג המוסד להשתלבות בתפקיד טכנולוגי בהייטק

ה-Coding Bootcamps כמסלול להשתלבות בהייטק


ה-Coding Bootcamps משמשים כחלופה קצרה ללימודים אקדמיים, או כתוספת לתואר קיים שתכליתה ביצוע הסבה מקצועית. להלן נבדוק האם הכשרות אלו אכן מהוות נתיב להשתלבות בתעשייה עבור בוגריהן.

כ-9% מהמועסקים בהייטק הישראלי הינם בוגרי מוסדות Coding Bootcamps. פילוח העובדים במקצועות הטכנולוגיים בהייטק לפי סוג הכשרה ושנת סיום לימודים מראה כי היקף בוגרי ה- Coding Bootcamps שהשתלבו בהייטק, עלה באופן עקבי בשני העשורים האחרונים משיעור זניח של 2.5% בשנת 2005 לכ-13% ב-2019. נתון זה עשוי ללמד על התבססותו הגוברת ועולה של ה- Coding Bootcamps כנתיב כניסה להייטק.

שיעור בוגרי Coding Bootcamps מתוך כלל המשתלבים בתפקידים טכנולוגיים בהייטק, לפי שנת סיום לימודים, בחלוקה לחברות מקומיות ובינלאומיות. חברות הייטק לפי הגדרות הפיינדר, עבודה אחרונה והשכלה אחרונה לכל עובד.

בפילוח של כלל האוכלוסייה מצאנו כי 46% מבוגרי ה-Coding Bootcamps הגיעו עם הכשרה אקדמית קודמת - כלומר ביצעו הסבה של תואר קודם או השלמה. 20% מתוכם הינם בעלי השכלה אקדמית קודמת במקצועות המחשב, 12% הינם בעלי השכלת מדעים והנדסות שאינם ממקצועות המחשב, ו-68% הנותרים הינם בעלי השכלה אקדמית אחרת, עבורם ה- Coding Bootcamps מהווה הסבת קריירה להייטק.

ממצא נוסף הינו כי בעוד שחלה עלייה בהיקף העובדים בוגרי ה-Coding Bootcamps בחברות המקומיות, משיעור של כ-3% ב-2005 למעל 15% ב-2019, הרי שבחברות בינלאומיות שיעור בוגרי ה- Coding Bootcamps נשאר חד ספרתי ומגיע ל-9% ב-2019. בשל העובדה שבשנים אלו היה גידול רב יותר בחברות המקומיות, פער זה ניכר אף יותר כאשר בוחנים את המספרים המוחלטים: מעל 75% מבוגרי ה- Coding Bootcamps בשנת 2019 שהשתלבו בתעשייה, נקלטו בחברה מקומית. הסבר אפשרי לתופעה זו הינו כי החברות הבינלאומיות מסתמכות על תעודה ממוסד אקדמי מוכר ומדורג כתו איכות. הסבר אפשרי נוסף הוא שהתעודה האקדמית נחשבת לאיכותית יותר, ולחברות הבינלאומיות יתרון בתחרות על עובדים אלה.

אחוז המועסקים שהשכלתם האחורנה הינה הכשרה מקצועית מתוך כלל המועסקים, לפי סקטור

נספח: מתודולוגיה

מאגרי הנתונים ומגבלות

סקירה זו מבוססת על שני מקורות מידע מרכזיים: פרופילים של משתמשים מהלינקדאין (LinkedIn), ונתונים על החברות ממאגר Start-Up Nation Finder [4].

נתונים מהלינקדאין על כלל המשתמשים הרשומים כעובדים בישראל, מעל 1.6 מיליון משתמשים, נאספו בעזרת Bright Initiative [5]. אנו עושים שימוש רק בנתונים שמשתמשים ברשת מפרסמים מרצונם באופן פומבי על ההשכלה וההיסטוריה התעסוקתית שלהם, תוך הקפדה על אנונימיזציה ועל שימוש בנתונים לניתוחים סטטיסטיים בלבד. הנתונים בסקירה זו מעודכנים לספטמבר 2022.

קרא עוד

סגור

סיווגים


מקצועות העובדים זוהו על בסיס מלל חופשי, ובשל המגוון הגדול סווגו לצורך סקירה זו לחמש קטגוריות עיקריות של "משפחות תפקידים": טכנולוגיה, תפעול, עסקים, ניהול מוצר ובכירים. 56% מן העובדים בחברות המוגדרות כחברות הייטק כיום סווגו כעובדי טכנולוגיה, והשאר כחלק מהמעטפת הארגונית: עובדים במקצועות העסקים (business), התפעול (Operations), ניהול מוצר (Product) והבכירים (Senior) – כל אלו מהווים יחד כ-44%.

בכל משפחת תפקידים קיים גם סיווג משני לתפקידים ספציפיים יותר, בהתאם לטבלה:

תחומי הלימוד זוהו על בסיס מלל חופשי ובשל המגוון הגדול סווגו לצורך סקירה זו לשלוש קטגוריות:


  1. מקצועות המחשב- מדעי המחשב, הנדסת מחשבים מתמטיקה, בנוסף לתחומי הנדסה נוספים שסווגו כשייכים למקצועות המחשב לפי עיון בסילבוס.

  2. מדעים והנדסות שאינם ממקצועות המחשב- שאר מקצועות המדעים וההנדסה להוציא את מקצועות המחשב לעיל.

  3. אקדמי אחר - הוכנסו מדעי החברה והרוח, משפטים וכד׳, על בסיס המקובל בות״ת.


כ-5% מהרשומות לא סווגו באמצעות ניתוח המלל החופשי, והוגדרו כ"לא סווג/NA"



Start Up Nation Policy Institute הוא מכון מחקר עצמאי, הממוקד בהעצמת אקוסיסטם החדשנות הישראלי ובהרחבת השפעתו לכלל המגזרים בחברה הישראלית. המכון אמון על כתיבת מחקרים והמלצות מדיניות בשיתוף עם המגזר הציבורי, תעשיית ההייטק ובעלי עניין נוספים. המכון הוא חלק מקבוצת Start-Up Nation Central והוא ממומן באמצעות פילנטרופיה בלבד.



analytics_default

Footnotes[1] הנתונים מתוך דו"ח הון אנושי בהייטק הישראלי: תמונת מצב 2021-2022, SNPI

[2] השתלבות בהייטק זה נבחנה לאורך כלל הניסיון התעסוקתי של העובד, כלומר האם נרשמה ברשת הלינקדאין בשלב מסוים עבודה בחברת הייטק.

[3] ישנו חשד כי השיעור של 36% מהווה הטיה כלפי מעלה של הנתונים, כפי שמתואר במגבלה השנייה בפרק המתודלוגיה. הטיה זו משמעותית יותר עבור מקצועות המשתלבים בהייטק בשיעורים נמוכים, ולפיכך הודגש כי 36% מהווה גבול עליון.

[4] להגדרת חברת הייטק על ידי הפיינדר ראה: https://finder.startupnationcentral.org/about/glossarys

[5] אנו מודים ל- The Bright Initiative, המופעלת על-ידי Bright Data אשר תמכה בסקירה זו באספקת הנתונים. The Bright Initiative היא תכנית לטובת הציבור שמשתפת פעולה עם מוסדות אקדמיים ומלכ"רים מובילים על מנת לקדם שינוי ברחבי העולם.